אנו מוצאים מצוה מעניינת מאוד להדליק אש על המזבח.
רמבם הל’ תמידין ומוספין בפרק ב”מצות עשה להיות אש יקודה תמיד על המזבח,שנאמר”אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה”
לכאורה לשם מה?
אם כעת יש צורך לשריפת הבשר שעלה על גבי המזבח אז נדליק אש כעת בלבד,הרי
הרי אין מעלה בעצם האש אלא הוא רק אמצעי לשריפת הקורבנות אז למה נצטוינו בהעלאת אש על המזבח כמצוה
בפני עצמה?
הרבה פעמים בזוגיות האש אינה דולקת אלא החיים הזוגיים זורמים,הילדים גדלים והעבודה סוחפת אותנו ואנו לא שמים לב לאש הזוגית.
אנחנו גם לא נותנות תשומת לב שהתשוקה,האש בחיינו האישיים כבתה.העיניים אינן בוהקות והלב קהה.
מה הסיבה שהאש אינה דולקת?
החיים בעולם המערבי בחמש מאות שנה האחרות רוממו את ההגיון והמחשבה על פני כוחות אחרים באדם.העמדה הנפשית הזאת הביאה הרבה ברכה לאנושות.
הפחדים הדמיונים השתקת ההמון הלכו והתמוגגו.התפתחות המדע,המהפכה התעשייתית והמהפכה השלטונית קמו לתחיה והרבה אור וברכה היגיע לאדם עד שהגענו לעולמנו המודרני והפוסט מודרני.
תרופות וחיסונים,בדיקות וניתוחים מצילי חיים קיימים היום בזכות פיתוח המחשבה וההגיון.
העולם הדיגיטלי שאנו רואים כמה ברכה וחיסכון בזמן והתייעלות פרץ לעולמנו.
הסולולר והמחשב שוטפים את ימינו לטובה.
ויחד עם זה התמקדות הנפש עברה מעולם רוחני,אמורפי יותר לעולם פרקטי שביסודו עומדת ההצלחה ומבחן התוצאה.
האנושות רודפת אחר עוד התייעלות,נוחות וחיסכון. עוד תרופה וכדורים פסיכיאטרים ורפואים שיפתרו בעיות בצורה מיידית כאן ועכשיו.
האדם מאבד את החשיבות בעצם האש גם כשהיא אינה שורפת את הקורבנות,גם כאשר אינה מספקת שום תוצאה.
אלא רק ואך רק דולקת!!
באחת הסדנאות שהנחתי הדלקנו אש במרכז המעגל,לכל אחת היה נר שלה וההוראה הייתה להתבונן באש שלי. ככל שהזמן עבר וההתבוננות העמיקה, האש שבלב כל אחת החלה להתעורר.חלק מהנשים הסתפקו בראיה וחלק מהנשים לקחו את הנר קרוב ללב.דמעות של געגוע ופגישה בתוכה של אש שכבתה הופיעו בעינייהן של כמה מהנשים.
היכולת להיות עם האש ללא מטרה בחופש ולא בחיפוש אחרי עניינה של האש היא המפתח לפגוש את האש.
בתוך כל אחת ואחת מאיתנו האש דולקת,אך לפעמים כל כך התעלמנו ממנה כי הצבנו לעצמנו מטרות,הישגים ופנטזיות בתוך הזוגיות שכיסו ולא נתנו אמון באש שלנו,לא נתנו לאש שלנו להוביל אלא הובילו אותה עפ”י מה שאני אמורה להתנהג בנורמה החברתית,עפ”י מה שבעלי מצפה ממני או אפילו מה שאני החלטתי להציב לי כמטרה
באה התורה ומצוה להדליק את האש ללא שום מטרה,ללא שום תועלת ורק אז כאשר האש שלי דולקת והיא חופשיה ,רק אז היא באמת נעה לכיוון העצמי שלה,רק אז אני מתברר מה באמת רצוני.
הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות ל�